<h1>סימני התרומה לסימנים ס"ח—ס"ט</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
רב ששת מלח ליה בשרא גרמא גרמא כל חתיכה רחוקה מחברתה ופריך תרתי וחד מאי טעמא לא משום דפריש דמא מהאי ובלע האי חד נמי פריש ופליט מהאי גיסא ובלע האי גיסא אלא לא שנא והכל מותר אפי' הרבה ביחד אי מטעם דם משרק שריק או מטעם דכבולעו כך פולטו. והשתא רגילות הוא ומנהג שפעמים שמולחין חתיכות הרבה בשר של ד' או ה' פרות ואף לאחר שחתיכה ראשונה שהתה שעור צלייה דהשתא גמרה פליטת דמה נותנין עליה חתיכה אחרת שנמלחה מיד ולמה לא תאסר חתיכה ראשונה שגמרה פליטתה מדם מקודם לכן כמו בדגים ועופות שנמלחו זה עם זה דהדגים אסורים משום דרפי קרמייהו ופלטו דם עצמן וכי בלעו אחרי כן דם עופות נאסרו דלא שייך לומר כבולעו כך פולטו אלא שעדיין טרוד לפלוט מעצמו גם לפלוט מה שבולע מאחרים ואו' מו' רבינו דנהי דחתיכה ראשונה אינה פולטת עוד דם מ"מ פולטת ציר עצמה עד יום או יותר ולפי זה יכולין להתיר אם נמלחה עכשיו חתיכה אחת ולאחר יום שלם מלח אחרת ונתנו עליה נאסרה ראשונה דכיון שהניחה לפלוט אינה פולטת מה שבולעת ממקום אחר ורבינו יעקב מתיר אפי' לאחר זמן מרובה יותר משבוע למלוח בשר ולתת על ראשונה שאין פולטת עוד לא דם ולא ציר משום דדם משרק שריק כדאמרינן גבי כבדא עילוי בשרא דשרי מהאי טעמא ואפי' מאן דאסר היינו משום דאיכא בכבד רוב דם אבל בשר על גבי בשר שרי דדם שריק ונפי' וגבי דגים ועופות שמלחן זה עם זה דאמרת דגים אסורים ולא אמרינן שריק דם ונפי' היינו משום דדגים רפו קרמייהו ובלעי בדבר קל ולהאי טעמא תימא כי פעמים בחתיכות תחתונות יש גומות מלאות ציר אדום וההוא לא שריק ונפי' למטה שהגומא מעכבת וא"כ אם לאחר יום שאז פלטה הראשונה אף ציר אם אז מלחו בשר ונתנו עליה ונמצאת גומא מלאה דם אסור אבל בתוך הזמן שעדיי' היא פולטת ציר מותר דהדם נבלע ואחרי כן נפלט ומה שהוא אדום בגומא היינו ציר אדום אבל הדם הוי נבלע ונפלט והוי מותר והרב ר' יוסף בר' יצחק היה או' דכ"ז שהבשר פתוח לפלוט דם מותר לתת עליו בשר מלוח מחדש אע"פ שגמרה פליטה עצמה מכל דבר קודם פליטה השניה כיון שנתנו עליה השלישית וכן לעולם דכ"ז שפתוח לפלוט ולא נחה שעה אחת הוא פולט לעולם כל דם הבא הנבלע בו אבל לאחר שנחה מלפלוט אם נתן עליה אחרת אסורה ולא אמר משרק שריק וגבי דגים דאסירי כי מלחן עם עופות היינו משום דנחו דגים מלפלוט קודם שהתחילו עופות לפלוט ונסתמו דגים מפליטה. והשתא לכל הפירושים אם בשר שנמלח עכשיו נותן על בשר שלא נמלח כלל אותו בשר שלא נמלח ימלחנו ומותר דכמו שפולט דם עצמו כן יפלוט דם הנבלע ממקום אחר ולא תימא דם עצמו אם שמא [לא] יפלוט הכל ואין בכך כלום דדם האיברים שלא פי' מותר אבל דם הנבלע ממקום אחר שמא לא נפלט הכל לא היה [מותר] אלא ודאי אף דם הנבלע בו ממקום אחר נפלט הכל דאי [לא] תימא הכי היאך מולחין בשר ע"ג בשר שמא התחתון אין פולטת את כל מה שבלע מן העליון ותו חתיכה אחת שנמלחה על כרחין כל דמה יוצא ע"י מלח שאל"כ כשנותנין אותו בקדירה הרי פולט אותו הדם הנשאר שהרי פעמים כל הבשר מתחתך לו בחתיכות קטנות מאד מחמת רתיחת האש ואם היה שם דם היה יוצא ואם כן היה אוסר הכל אלא ודאי כל הדם יוצא ע"י מלח ה"ה דם שנבלע ממקום אחר נפלט הכל ויש תימה כי יש פעמים צורמין וחותכין בסכין את הבשר הצולה לנסות אם הוא צלי הרבה ופעמים שמקום שחתך מלא דם לפי שעדיין לא נגמר לצלות למה לא נאסר הסכין הלא הדם לא שריק ממקום הגומ' והוא רותח סביביו וגם פעמים שנוקבים בסכין או בקוץ או בשפוד ברזל קטן את הכבד כשהוא צולה על האש והגומא מלאה דם רותח מדוע לא יאסר הכלי. [התרומה סימנים ס"ז—ס"ט]. דין חתיכות בשר של שלש פרות או ארבע שמלח ונתנן זה על זה שגמר פליטת דם חתיכה ראשונה קודם שמלח חתיכה אחרונה דכשר ואם מלח לאחר יום אח' חתיכה ונתנה על בשר שנמלח אתמול דאף זה מותר דאכתי פליט הראשונה הציר. דין בשר הנמלח ומיד נתנו עם בשר שלא נמלח שיחזור וימלח הבשר ומותר.
